אוסאמה ריאן נ' ספירל זכוכית בע"מ

פסק דין

1.התובע, תושב הרשות הפלסטינאית, הועסק במפעל של הנתבעת באזור התעשייה ברקן, במשך כשנתיים, מיום 1.6.07 ועד 30.4.09, בנסיבות השנויות במחלוקת. על רקע זה הוגשה התובענה לפיצויי פיטורים ולזכויות נוספות הנובעות מעבודתו וסיומה.

2.ראיות

א.מצאנו לפתוח את הכרעתנו בתיאור הראיות שהוצגו בפנינו, מאחר שיש בכך להבהיר את הקביעות העובדתיות לגופו של סכסוך.

ב.בפתח הדברים נציין כי היקף הראיות שהוצג בפנינו היה דל ביותר. משכך הכרעתנו נסמכת בעיקרה על עדויות הצדדים (התובע, באמצעות מתורגמן ומנהל הנתבעת, מר שרון נתן) ועל הכללים הקבועים בדין בכל הנוגע לנטלי ההוכחה.

ג.המסמכים היחידים שצורפו לתיק הם אלה שצורפו על ידי התובע לכתב התביעה: דוחות נוכחות ידניים, שלטענת התובע ערך בזמן אמת (להלן: דוחות הנוכחות) וחמישה תלושי שכר (לחודשים 6/07, 12/07, 3/08, 7/08 ו - 1/09). לגבי תלושי השכר לא נטענה כל טענה מצד הנתבעת ומכאן יש לראות באמור בהם כמוסכם. הנתבעת התנגדה לקבלת דוחות הנוכחות כראיה, אך מאחר שהתובע התייחס אל דוחות אלה בתצהירו ואף נחקר על האמור בהם בחקירתו הנגדית (סעיף 7 לתצהיר התובע ועמוד 10 לפרוטוקול, שורות 7-11), יש בכך לרפא את הפגם של אי צירוף הדוחות לתצהיר התובע.

זאת ועוד, גם העובדה שהכותרות והרישומים בדוחות נערכו בשפה הערבית אינה פוסלת את הדוחות מלשמש כראיה. נזכיר שהשפה הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל, לדיון התייצב מתורגמן לשפה הערבית ובנוסף הדוחות נערכו באופן ברור הנהיר לבית הדין.

ד.הנתבעת הסתמכה בסיכומיה על תמליל של שתי שיחות שהתקיימו עם התובע. מדובר בתמליל שלא הוגש לתיק בית הדין ואינו מצוי בו. עובדה זו הובהרה לצדדים בישיבת ההוכחות. התמליל גם לא צורף לתצהיר מנהל הנתבעת. לתיק בית הדין גם לא הוגשה הקלטת השיחות. משכך, אנו חוזרים על קביעתנו כי הקלטת או התמליל אינם חלק מחומר הראיות, משלא הוגשו לתיק בית הדין.

3. הדין החל על הצדדים

בכתב ההגנה נטען כי התובע לא הוכיח שהדין הישראלי הוא החל על הצדדים (סעיף 12 לכתב ההגנה). הנתבעת לא חזרה על טענה זו ומשכך הדיון בטענות הצדדים יהיה על פי הדין הישראלי, כפי שמתבקש על פי ההלכה הפסוקה (בג"צ 5666/03 עמותת קו לעובד נ' בית הדין הארצי לעבודה, [פורסם בנבו] (10.10.07)).

ומכאן לגופה של תביעה -

העסקתו של התובע

4.עובד במשכורת - הנתבעת טענה כי התובע הועסק אצלה כעובד חודשי, במשכורת (סעיף 23 לכתב ההגנה). התובע לא הכחיש טענה זו וגרסת הנתבעת מתיישבת עם תלושי השכר. כך למשל, על פי דוח הנוכחות של התובע לחודש דצמבר 2007, בחודש זה הוא נעדר במשך יומיים מהעבודה) אולם שכרו שולם לו במלואו – 3,500 ₪ נטו, בגובה השכר בחודשים שקדמו לכך.

5.גובה השכר החודשי - מתלושי השכר עולה כי עד ינואר 2009 שכרו של התובע היה 3,500 ש"ח נטו שהם 3,694 ₪ ברוטו והחל מינואר 2009 שכרו עמד על 3,800 ש"ח שהם 4,020 ₪ ברוטו. עוד עולה מהתלושים כי למעט שכר יסוד, לא שולמה לתובע כל תוספת נוספת.

6.תקופת העבודה - התובע טען כי עבד אצל הנתבעת מיום 1.6.07 ועד 30.4.09. הנתבעת הכחישה הכחשה כללית את תקופת העבודה, אך לא ציינה מהי, לגרסתה. בהתחשב בכך שהתובע הציג תלוש שכר לחודש יוני 2007 ודוח נוכחות לחודש זה וכן דוח נוכחות לחודש אפריל 2009, ובהעדר ראיה לסתור מטעם הנתבעת, אנו קובעים כי תקופת העבודה של התובע אצל הנתבעת היתה מיום 1.6.07 ועד יום 30.4.09.

7.סיום עבודתו של התובע

א.בתצהירו, התובע טען שפוטר מעבודתו, לאחר שדרש לקבל לידיו את תלושי שכרו. בחקירתו הנגדית טען שגם חודשיים לפני כן פוטר, על אותו רקע (עמוד 6 לפרוטוקול, שורה 13).

ב.הנתבעת טענה שהתובע התפטר כדי לעבור למקום עבודה חדש, בו הוצע לו שכר העולה על זה ששילמה לו (סעיפים 17-18 לתצהיר מנהל הנתבעת ועמוד 12 לפרוטוקול, שורות 6-7).

ג.בכתב ההגנה ובתצהיר מנהל הנתבעת נטענה טענה נוספת לפיה התובע פוטר כדין לאחר שעבר עבירת משמעת ונערך לו שימוע. מנהל הנתבעת חזר בו מגרסה זו בחקירתו הנגדית (עמוד 12, שורה 6), לאחר שבישיבת הקד"מ טען ב"כ הנתבעת כי מדובר בטעות. הגם שיש לתמוה כיצד נחתם תצהיר הכולל טעות כה מהותית לגבי גרסת הנתבעת, ברור כי בישיבת ההוכחות מנהל הנתבע העיד חד משמעית שהתובע התפטר ולא פוטר.

ד.מעדות התובע עולה תמונה מבולבלת לפיה, לכאורה, פוטר וגם התפטר. כך , למשל, התובע העיד: